גיבוי בענן או על גבי שרת: מה הכי בטוח ומה הכי כדאי?
אנחנו כאן כדי לעשות סדר בדברים. במאמר זה נתמקד בשני נושאים עיקריים, במושגים בסיסיים הקשורים לגיבוי ובחלק השני נדון בפתרונות גיבוי לעסקים.
אז בואו נתחיל….
מערכת גיבוי כוללת עותק אחד או יותר של הנתונים. נתונים יכולים דברים קטנים מבחינת הגודל כמו רשימת אנשי הקשר של טלפון אחד, והם יכולים להיות מסדי נתונים ענקיים, כמו כל נתוני הבורסה לאורך השנים או ספרייה הכוללת טקסטים של מיליוני ספרים. מערכות הגיבוי המסורתיות נשענו על אמצעים פיזיים: סלילים מגנטיים, דיסקטים, דיסקים וכוננים. בשלושת העשורים האחרונים עם כניסת האינטרנט לחיינו, יותר ויותר מוסדות ועסקים בחרו לשמור את הנתונים שלהם באמצעות שירות גיבוי מרוחק. מדובר ב”בנקים” של נתונים שנמצאים מחוץ למוסד או מקום העסק. דבר זה הבטיח שגם במקרה של אסון כמו שריפה, הנתונים ישמרו ותהיה אפשרות לשחזר אותם במהירות.
אפשרויות אחסנה – יש מספר רב של מודלים לאחסנה. כאלה המציעים גיבוי מלא באופן חד פעמי, מול כאלה שמגבים את הנתונים באופן שבו ניתן לשחזר את בסיס הנתונים לפני שינויים כאלו ואחרים. אפשרות נוספת היא גיבוי מצטבר, זהו גיבוי שמתעדכן באופן תקופתי (לדוגמא, פעם ביום) אך לא שומר את השינויים. כיום, מקובל ששירותי הגיבוי מבצעים גיבוי מלא וגם שומרים שינויים כדי שיהיה ניתן לשחזר גרסאות קודמות של חלק מהנתונים.
גיבוי מקוון ולא מקוון. גיבוי מקוון הוא הגיבוי המועדף היום ברוב הארגונים בעולם. באפשרות להעביר נתונים באינטרנט מאפשרת גיבוי מהיר וכולל כאשר מערכת הגיבוי מתעדכנת כל הזמן.
למרות זאת, יש מקומות רבים שעדיין מגבים את הנתונים באופן לא מקוון. זאת אומרת שיש אחסון פיזי של כל פרט מבסיס הנתונים שלהן. לעיתים זה קורה במוסדות ביטחוניים ששומרים דברים באופן לא מקוון מתוך פחד מפריצות למאגרי הנתונים שלהן ולעיתים מדובר במוסדות שמשתמשים בדיסקים או קלטות לאחסון חלק מהנתונים, אמצעים שדורשים אחסון פיזי.
גיבוי נתונים לעסקים
תחשבו על התסריט הבא, אתם מגיעים בבוקר לעבודה ומגלים שכל מה שהיה שמור אצלכם על המחשב נעלם. כל המידע על הלקוחות, כל הפרויקטים והמצגות וכל הכוננים והקבצים המשותפים של הארגון פשוט נמחקו. אתם רצים לעמדת העבודה הקרובה ורואים שגם לקולגה שלכם זה קרה, ומהר מאוד מתברר שכל המידע של הארגון כולו נעלם.
התסריט הזה הוא הסיוט של כל עובד בארגון. לא רק שאובדן המידע יאט את העבודה, הוא יכול להוביל להתמוטטות הארגון. לאורך כל התקופות כל ארגון גדול היה צריך למצוא דרך לשמור על המידע שלו. כיום, רוב הארגונים בוחרים בדרך של גיבוי חיצוני או גיבוי בענן.
גיבוי חיצוני משמעותו שהנתונים של הארגון נשמרים על שרתים סביבת העבודה, אבל הוא לא מוגבל למשרד אחד. זה נכון בעיקר במקרים שלארגון יש מספר מוקדים שבכולם נאסף מידע חדש כל הזמן. לרוב המיקום של שרתי הגיבוי יהיה באזור המשרד הראשי, אבל לא תמיד.
גיבוי בענן היא אפשרות שצברה תאוצה בעשור האחרון וכיום זה אמצעי האחסון המועדף בארגונים גדולים רבים. הרעיון הוא שהנתונים של הארגון נשמרים ע”י חברה חיצונית כמו אמזון או גוגל וכי הגיבוי בלי שלארגון יש מידע או גישה לשרתים הפיזיים שעליהם נשמר המידע, והעברת המידע נעשית באמצעות האינטרנט. שירות זה הפך לפופולארי ביותר בגלל האמינות והעלויות הנמוכות שלו. יתרון נוסף של שירותי הענן הוא אפשרות התחברות לקבצים ע”י שם משתמש וסיסמא, כך שאתם לא צריכים להיות צמודים למחשב אחד בלבד אלא יכולים לצפות ולשתף נתונים ממקומות שונים. למרות שבתחילה, זכו שירותי הענן לחשדנות, כיום, שנים מאוחר יותר הם נחשבים מאוד אמינים וגם זולים בהשוואה לאפשרויות הגיבוי בעבר.